אחת ולתמיד - מה הן הסיבות הביטחוניות להחלת הריבונות?

נכתב על ידי אל"ם (מיל') טל בראון

מסמך זה יפרט בחלקו הראשון את הסיבות להחלת ריבונות ישראלית בבקעת הירדן, בחלקו השני את הסיבות להחלת ריבונות בשטחים ביהודה ושומרון ולבסוף יתייחס להסכם השלום בין ישראל לירדן.


חלק א- הסיבות המרכזיות להחלת ריבונות ישראלית בבקעת הירדן

1. הבטחת גבולה המזרחי של מדינת ישראל באמצעות:

א. שימור האחיזה המבצעית והמודיעינית של צה"ל וכוחות הביטחון הישראלים באמצעות שליטה מלאה על מעברי הירדן, הצירים המרכזיים, הכפרים והמרחב החקלאי הפתוח:

1) יצירת חיץ בין הרש"פ לירדן שימנע ו/או יצמצם הברחות אמל"ח, סמים וכיו"ב'.

2) שליטה מלאה על היוצאים והבאים משטחי הרש"פ ובכלל זאת אנשים וסחורות.

3) שליטה מלאה על פתחי הצירים ומוצאיהם הן בגדה המזרחית והן בגדה המערבית לירדן.

ב. חיזוק ההתיישבות הישראלית כמרכיב חיוני, המאפשר גמישות בהפעלת כוחות הביטחון לצד אחיזת שטח משמעותית.

ג. שיפור תשתיות הקבע הצבאיות במרחב ומיסודן.

ד. ציר 90 - שימור ופיתוח עורק התחבורה האסטרטגי המזרחי והיחידי, שמקשר בין דרום הארץ לצפונה (ציר הרוחב המזרחי).

2. חיזוק היציבות באזור בקעת הירדן באמצעות:

א. פיתוח הכלכלה המקומית ויצירת מקומות והזדמנויות תעסוקה בחקלאות, תיירות, תעשייה, מסחר ושירותים לתושבי המקום הערבים והיהודים.

ב. פיתוח התשתיות המקומיות לרווחת תושבי האזור וביטחונם כדוגמת פרוייקטי תחבורה, אנרגיה, מים, תיירות ועוד.

ג. פיתוח השת"פ הכלכלי האזורי ע"י הרחבת מיזמים משותפים עם הירדנים והרש"פ עפ"י מודל "שער הירדן"[1]

3. חיזוק ושיפור מעמדה האזורי של ישראל

א. מדינת ישראל מחילה ריבונות על שטח בו יש לה זכויות טבעיות (תנ"ך וגבולות הארץ), היסטוריות (בית הערבה כדוגמא) וחוקיות (סן רמו 1920 )- בעולם כולו ובמזרח התיכון בפרט יודעים זאת ומכבדים ישות המכבדת את עצמה, את מורשתה ועברה.

ב. החלת ריבונות תבהיר כי אין בכוונת ישראל להתפשר על צרכיה הביטחוניים מחד, ועל זכויותיה הלאומיות החופפות מאידך, בשום מחיר. מדינת ישראל עומדת על שלה, פועלת בהתאם לאינטרסים ארוכי הטווח ולא מפספסת הזדמנויות המשרתות אותה.

ג. החלת הריבונות תחזק את ההרתעה ותבהיר לערבים כי מדינת ישראל למדה מטעויותיה בעבר, עת נסוגה משטחים ונתפסה על ידם כחלשה, סחיטה וכנועה ללחצי אלימות וטרור. ישראל אינה מתקפלת עוד תחת לחץ, איומים והפחדות.

החלת ריבונות תבהיר לשכנינו הערבים כי מוטב להגיע להסכמים עמה בדרכי שלום על שטחים אחרים המצויים במחלוקת, לכאורה.

ד. חיזוק מעמד ותפישת הברית האסטרטגית בין ישראל וארה"ב בקרב מדינות האיזור- חיזוק תפישת הקשר העמוק והמחויבות בין מדינת ישראל לממשל האמריקני, נוכח החלת הריבונות בתיאום, כפי שהיא נתפשת בעיני המדינות השכנות והרחוקות כאחד.

חלק ב'- הסיבות המרכזיות להחלת ריבונות ישראלית בשטחים ביהודה ושומרון

1. זכותנו על הארץ

א. מדינת ישראל מחילה ריבונות על שטח בו יש לה זכויות טבעיות (תנ"ך) וחוקיות (הצהרת בלפור 1917, סן רמו 1920) לצד קשר היסטורי מוכח ככתוב במקורות הדתיים, בספרות ההסטורית, בשמות האתרים (כולל בערבית) ובממצאים הארכיאולוגים בשטח.

ב. יהודה ושומרון הן כור מחצבתו ומקור זכותו של עם ישראל על ארצו. כעת, בידינו ההזדמנות לשוב ולחדש את ריבונותנו על מולדתנו כדברי שמעון חשמונאי: "לא ארץ נכריה לקחנו ולא ברכוש נכרים משלנו; כי אם נחלת אבותינו, אשר בידי אויבינו בעת מן העתים בלא משפט נכבשה; ואנחנו, כאשר הייתה לנו עת, השיבונו את נחלת אבותינו"[2].

ג. כאמור, חבל ארץ זה מכיל את אתרי המורשת המשמעותיים ביותר של עם ישראל המצביעים על זיקה וקשר היסטורי עמוק ומוכח בן אלפי שנים לארץ. ריבונות ישראלית על שטחים אלו תבטיח את שימורם, את חינוכו של הנוער בצילם ושימור זיקתו של העם לארצו לדורות, כפי שאמר יגאל אלון: "עם שאינו יודע את עברו, ההווה שלו דל ועתידו לוט בערפל"[3].

2. ביטחונית-

א. החלת ריבונות תאפשר לחזק ולהרחיב את ההתיישבות הישראלית, בהיותה מרכיב חיוני בתפישת הביטחון של מדינת ישראל, המאפשר גמישות בהפעלת כוחות הביטחון.

ב. החלת הריבונות תשפר את יכולת אחיזת השטח המבצעית והמודיעינית באופן משמעותי בעומק השטח, במטרה לסכל פעילות עוינת כנגד אזרחי מדינת ישראל, יישוביה ותשתיותיה החיוניות המרוכזות בעורפה שבשפלה ובמישור החוף.

ג. ריבונות תאפשר לשפר תשתיות חיוניות, כדוגמת עורקי תחבורה המאפשרים ניוד מהיר, לאורך ורוחב הגזרה, של כוחות צבא ובטחון, חילוץ והצלה.

ד. ריבונות תבטיח את יכולתה של ישראל להגן על עצמה במידה ולא יקוימו הסדרים והסכמים עם הערבים כפי שהוכח לאחר הסכמי אוסלו, או תובנות ומעשים חד צדדים שיאפשרו פגיעה בעורף ישראל כפי שנוכחה מדינת ישראל עת נסוגה באחת מדרום לבנון ורצועת עזה. כדברי יגאל אלון באפריל 1978: "לא היישובים עומדים למכשול בדרך לשלום. סירוב הצד הערבי, בתמיכה של צד שלישי, להכיר בזכותה של ישראל לגבולות שניתן להגן עליהם בכוחות עצמה, למקרה שיופר החוזה אי־פעם, הוא המכביד על השגת השלום"[4].

3. חיזוק ושיפור מעמדה האזורי של ישראל

א. מדינת ישראל מחילה ריבונות על שטח בו יש לה זכויות טבעיות (תנ"ך) וחוקיות (הצהרת בלפור 1917, סן רמו 1920 ) לצד קשר היסטורי מוכח- בעולם כולו ובמזרח התיכון בפרט יודעים זאת ומכבדים ישות המכבדת את עצמה, את מורשתה ועברה.

ב. החלת ריבונות תבהיר כי אין בכוונת ישראל להתפשר על צרכיה הביטחוניים מחד, ועל זכויותיה הלאומיות החופפות מאידך, בשום מחיר. מדינת ישראל עומדת על שלה, פועלת בהתאם לאינטרסים ארוכי הטווח ולא מפספסת הזדמנויות המשרתות אותה.

ג. החלת הריבונות תחזק את ההרתעה ותבהיר לערבים ככלל ולארגוני הטרור בפרט, כי מדינת ישראל למדה מטעויותיה בעבר, עת נסוגה משטחים ונתפסה על ידם כחלשה, סחיטה וכנועה ללחצי אלימות וטרור. ישראל אינה מתקפלת עוד תחת לחץ, איומים והפחדות.

החלת ריבונות תבהיר לשכנינו הערבים כי מוטב להגיע להסכמים עמה בדרכי שלום על שטחים אחרים המצויים במחלוקת, לכאורה. אמר רא"ל במיל' רפאל איתן ז"ל: "ויתורים לערבים מתפרשים אצלם כביטויים של חולשה ועייפות מן המאבק. הם מלמדים אותם, כי העיקשות הממושכת משתלמת. הם משכנעים אותם, כי בסופו של דבר תגבר ידם. הם מקשיחים את עמדתם והופכים אותם לאויבים יותר נחרצים"[5].

ד. חיזוק מעמד ותפישת הברית האסטרטגית בין ישראל וארה"ב בקרב מדינות האזור- חיזוק תפישת הקשר העמוק והמחויבות בין מדינת ישראל לממשל האמריקני, נוכח החלת הריבונות בתיאום, כפי שהיא נתפשת בעיני המדינות השכנות והרחוקות כאחד.

ה. יגאל אלון בישיבת הממשלה ב- 19 ביוני 1967 אמר כי: "בבואנו להציע גבולות הארץ בעתיד, ניקח בחשבון בראש ובראשונה מה הם צורכי הארץ בעתיד... כמובן אין להתעלם מהזירה הבין־לאומית... ואולי אפילו מסנקציות אלו ואחרות, אבל לנהוג היום כאילו כבר הופעלו הסנקציות, את זאת אינני מקבל. לעולם אינך יודע מה תהיה השתלשלות העניינים בזירה הבין־לאומית"[6].

4. חיזוק היציבות של הרש"פ

א. החלת ריבונות הינה בעלת פוטנציאל לשיפור המצב הכלכלי וצמיחת הרש"פ

1) ריבונות תאפשר את פיתוחה של הכלכלה המקומית לשם יצירת מקומות והזדמנויות תעסוקה לתושבי המקום הערבים והיהודים.

2) ריבונות תאפשר את פיתוח התשתיות המקומיות לרווחת כלל תושבי האזור ואף ביטחונם, כדוגמת פרויקטי תחבורה, אנרגיה, מים, תיירות ועוד.

3) ריבונות תאפשר פיתוח שת"פ כלכלי אזורי ע"י ביצוע מיזמים משותפים עם הרש"פ כדוגמת אזורי תעשייה ומסחר משותפים.

ב. חיזוק האחיזה הביטחונית הישראלית בשטח מסייעת למנגנוני הביטחון של הרש"פ לסכל פעילות של ארגוני טרור כדוגמת החמאס, בכך תורמת ליציבות השלטון המרכזי המתון יחסית.

5. מעמד אזרחי

א. ריבונות תאפשר לתושבי האזור מרקם חיים אזרחי הזהה לכלל אזרחי ישראל, שחייהם אינם מתנהלים בצלו של המנהל האזרחי, צווי אלוף פיקוד מרכז ומתוקף החוק הצבאי.

6. הגנת הסביבה

א. ריבונות בשטחים ביהודה ושומרון תאפשר למידנת ישראל לשמור, לפקח ולבקר אחר השימוש במשאבי הטבע ומיצוי המיזמים הסביבתיים, חלקם משותף לרש"פ ולישראל. חיוניות הדבר נובעת מעצם היות קו פרשת המים חוצה את יהודה ושומרון ומשפיע על האקוויפרים, תנאי התברואה בישובי הסביבה כולם ומפגעים תשתיתיים נוספים המסכנים את יחודיותה של ארץ ישראל כולה.


חלק ג'- הסכם השלום עם ירדן יישמר[7].

א. אינטרס ביטחוני- לירדן אינטרס בטחוני בשימור השלום עם ישראל לאורך כל הגבול, מנהר הירמוך בצפון בואכה עקבה ומפרץ אילת בדרום: 309 ק"מ מתוכם 71 ק"מ בבקעת הירדן המקבילים לשומרון, המאפשרים:

1) ריכוזי מאמץ בגזרות אחרות ומאתגרות בירדן- מאפשר לירדן הסטת כוחות לשמירה על יציבות הממלכה ובכלל זאת לגבולות עם סוריה בצפון ועיראק במזרח, בנוסף להשקעה בביטחון פנים.

2) הפרד ומשול- ריבונות ישראלית בבקעת הירדן מהווה חיץ בין הערבים הפלסטינים בגדה המערבית לקרוביהם המהווים רוב מוחץ באוכלוסיית הגדה המזרחית (ירדן). חוסיין בן טלאל, מלך ירדן לשעבר ואביו של המלך הנוכחי עבדאללה, שחתם ב- 26 באוקטובר 1994 על הסכם השלום עם ישראל, ויתר כבר ביולי 1988 על שליטה מנהלית בגדה המערבית, עת הבין את הסיכון לשלטונו מצד הפלסטינים שהחלו בדצמבר 1987 בהתקוממות העממית כנגד ישראל (האינתיפאדה הראשונה). זאת לאחר שדיכא ביד קשה בספטמבר 1970 את התבססות הפת"ח, בראשות המחבל יאסר ערפאת בממלכתו, והגלה אותם ללבנון. מלך ירדן נאלץ גם בשנים הבאות לנקוט ביד קשה כנגד ניסיונות של פלסטינים ירדנים לערער את שלטונו. מכאן שנוח לו שישראל נמצאת בתווך מסיבה זו.

3) שיתוף פעולה בטחוני במישורים שונים עם ישראל למניעת טרור בהתאם להסכם השלום, מסייעים לביטחון הפנים של הממלכה.

4) סיוע ביטחוני- מדינות המעורבות בהסכם השלום ושימורו מספקות סיוע בטחוני מקיף לירדן הכולל אמצעי לחימה, הכשרה ושתוף ידע החיוני לשמירת האינטרסים השומרים על יציבות המשטר.

ב. הסכמי מים- בהתאם להסכם השלום מספקת ישראל לירדן מידי שנה לפחות 50 מיליון קוב מים החיוניים לצרכי שתייה וחקלאות.

ג. אינטרס כלכלי-

1) תעשייה-

א) מספר מפעלים ישראלים העתיקו את מקומם לירדן ומעסיקים אוכלוסייה מקומית.

ב) "שער הירדן"- אזור תעשייה משותף המוקם בסמוך לבית שאן.

2) מסחר-

א) הסכם סחר נחתם ב-1996 ובעקבותיו נחתמים מדי שנה הסכמי סחר בין יזמים משתי המדינות, וסחורות מועברות בינהן.

ב) מתקיים מעבר סחורות תדיר בין ירדן, ישראל והרש"פ.

ג) ישנה כוונה להכריז על אזור סחר חופשי.

ד) שימוש במרחב האווירי והימי הישראלי.

3) חקלאות

א) הבקעה הירדנית הינה אסם התבואה של הממלכה, הנסמך רובו ככולו על מים וטכנולוגיה ישראלית.

ב) בערבה ישנם קידוחים ישראלים המספקים מים גם לחקלאות הירדנית המתפתחת.

4) תיירות – אפשרות לפיתוח תיירות ותשתיות להגברת היקף המבקרים:

א) צליינים- בקעת הירדן מהווה מוקד משיכה לתיירות צליינית נוצרית מכל רחבי העולם נוכח קיומו של אתר הטבילה (קאסר אל- יהוד).

ב) רפואי- צפון ים המלח, על אם הדרך בין ירושלים לעמאן, מהווה מוקד משיכה תיירותי שמוזנח מזה שנים, נוכח אי החלת הריבונות. פיתוחו יחזק את אפשרויות שיתוף הפעולה עבור ישראל, הרשות הפלסטינית וירדן כאחד.

ג) אתרים הסטורים וארכיאולוגים- מעבר תיירים בין המדינות לביקורים באתרים בשתי המדינות ואף בשטח הרש"פ (יריחו).

ד) תעסוקה בענף- עובדים ירדנים מועסקים בבתי מלון באילת לדוגמא.

ה) תיירות ישראלית ענפה היוצאת לטייל, לבקר ואף לשהות באתרים בירדן, ו/או טסה דרך ירדן.

5) סיוע הדדי, ידע והשכלה

א) סטודנטים רבים מישראל לומדים באוניברסיטאות של ירדן (בעיקר ערבים ישראלים).

ב) העברת ידע ישראלי בתחומים שונים התורמים לפיתוחה של הממלכה כדוגמת סיוע ישראלי בהקמת מרכז רפואי משוכלל בעמאן והכשרת צוותי הרפואה.

ד. יחסי חוץ

1) תמיכות- ירדן הינה מדינה ענייה הנתמכת על ידי ארה"ב, גרמניה ומדינות נוספות. הפרת הסכם השלום מבחינתם תסכן את התמיכה ותערער את היציבות של הממלכה.

2) מעמדה המיוחד של ירדן ביחס לירושלים ולמקומות הקדושים - ירדן לא תרצה לסכן את מעמדה זה שנותר השריד האחרון לכיבושה את הגדה המערבית בין 1948-1967, לאחר שביולי 1988 ויתרה מרצונה החופשי על שלטונה המנהלי בגדה המערבית.

הערה- בכל מיקרה אין להתפשר על צרכה בטחון של ישראל לדורי דורות גם במחיר משבר עם ירדן בעת הזו.


נספחים

א. המחשת האינטרסים המשותפים מתוך הסכם השלום בין ישראל וירדן (ההדגשות שלי):

סעיף 2 - עקרונות כלליים הצדדים יישמו ביניהם את הוראות מגילת האומות המאוחדות ועקרונות משפט בין-לאומי המסדירים יחסים בין מדינות בעתות שלום. ובמיוחד:

1. הם מכירים כל אחד בריבונותו, בשלמותו הטריטוריאלית ובעצמאותו המדינית של האחר ויכבדו אותן.

2. הם מכירים כל אחד בזכות זולתו לקיום בשלום בתוך גבולות בטוחים ומוכרים, ויכבדו זכות זו.

3. הם יפתחו יחסי שכנות טובה של שיתוף פעולה כנדרש לשם הבטחתו של ביטחון בר-קיימא, יימנעו מאיום בכוח או שימוש בו האחד כנגד זולתו, ויישבו את כל הסכסוכים ביניהם באמצעי שלום.

4. הם מכבדים את ריבונותה, את שלמותה הטריטוריאלית ואת עצמאותה המדינית של כל מדינה באזור, ומכירים בה.

5. הם מכבדים את תפקידם המרכזי של התפתחות וכבוד אנושיים ביחסים אזוריים ודו-צדדיים, ומכירים בתפקיד זה.

6. הם מאמינים עוד, כי בתחום שליטתם אין להתיר תנועות שלא מרצון של אנשים בדרך שתפגע בביטחון אחד מן הצדדים.

סעיף 3 - הגבול הבין-לאומי

1. הגבול הבין-לאומי בין ישראל לירדן מותווה בזיקה להגדרת הגבול על-פי המנדט, כמתואר בנספח I(א), בעזרי המיפוי הנלווים אליו ובקואורדינטות שנקבעו בו.

2. הגבול, בהתאם לאמור בנספח I(א), הוא הגבול הבין-לאומי הקבוע, הבטוח והמוכר בין ישראל לירדן, בלא שיהא בכך משום קביעה מוקדמת באשר למעמדם של שטחים כלשהם שבאו לשליטת הממשל הצבאי הישראלי ב-1967.

3. הצדדים מכירים בגבול הבין-לאומי, וכן שטחו של כל צד, מימי החופין והמרחב האווירי שלו, כבלתי ניתנים לפגיעה, והם יכבדו ויקיימו אותם.

4. סימון הגבול ייעשה בהתאם לתוספת I לנספח I(א), ויושלם לא יאוחר מתשעה חודשים לאחר חתימת החוזה.

5. מוסכם שבמקום שבו עובר הגבול באפיק של נהר, במקרה של שינויים טבעיים בתוואי זרימת המים כמתואר בנספח I(א), יעבור הגבול לאורך האפיק החדש של הזרימה. במקרה של שינויים אחרים כלשהם הגבול לא יושפע, אלא אם יוסכם אחרת.

6. מייד עם החלפת מסמכי האשרור של חוזה זה ייערך כל צד על הגבול הבין-לאומי בצדו שלו, במתואר בנספח I(א).

7. הצדדים יחלו עם חתימת החוזה במשא-ומתן, כדי להגיע בתוך תשעה חודשים להסכם בדבר התוויית הגבול הימי ביניהם במפרץ עקבה (אילת).

8. בהביאם בחשבון את נסיבותיו המיוחדות של אזור נהריים/בקורה, שלגביו חלות ריבונות ירדנית וזכויות בעלות פרטיות ישראלית, מסכימים הצדדים להחיל את ההוראות המצויות בנספח I(ב).

9. בהקשר לאזור צופר יחולו ההוראות המצויות בנספח I(ג).

סעיף 4 - ביטחון

1. א. שני הצדדים, בהכירם כי הבנה הדדית ושיתוף פעולה הדדי בנושאים הנוגעים לביטחון יהוו חלק משמעותי מיחסיהם ויקדמו אף את ביטחון האזור, נוטלים על עצמם לבסס את יחסי הביטחון ביניהם על אמון הדדי, קידום יחסים משותפים ושיתוף פעולה, ולשאוף למסגרת אזורית של שותפות בשלום.

ב. לקראת מטרה זו, מכירים הצדדים בהישגי הקהילה האירופית והאיחוד האירופי בפיתוח הוועידה לביטחון ולשיתוף פעולה באירופה, ומחייבים עצמם לכינונה, במזרח התיכון, של הוועידה לביטחון ולשיתוף פעולה במזרח התיכון. מחויבות זו כוללת את אימוצם של דגמים אזוריים לביטחון, שהוגשמו בהצלחה בעידן שלאחר מלחמת העולם השנייה (על פי קווי תהליך הלסינקי), דבר שיגיע לשיאו ביצירת אזור של ביטחון ויציבות.

2. ההתחייבויות שאליהן מתייחס סעיף זה אין בהן כדי לפגוע בזכות הטבועה להגנה עצמית בהתאם למגילת האומות המאוחדות.

3. הצדדים מתחייבים, בהתאם להוראות סעיף זה, כלהלן:

ב. להימנע מארגון, חרחור, הסתה, סיוע או השתתפות בפעולות או איומים של לוחמה, עוינות, חתרנות או אלימות כנגד הצד האחר;

ג. לנקוט צעדים נחוצים ויעילים כדי להבטיח שפעולות או איומים של לוחמה, עוינות, חתרנות או אלימות כנגד הצד האחר לא ינבעו משטחם ולא ייעשו בתוך שטחם (המונח "שטח" מכאן ואילך כולל את המרחב האווירי ומימי וחופין), או דרך שטחם או מעליו.

4. בהתאמה לעידן השלום ולמאמצים לבנות ביטחון אזורי ולהימנע מתוקפנות ומאלימות ולמונען, מסכימים הצדדים עוד להימנע מאלה:

א. להצטרף לקואליציה, לארגון או לברית כלשהם שיש בהם אופי צבאי או ביטחוני עם צד שלישי, שמטרותיהם או פעולותיהם כוללות תוקפנות או פעולות אחרות של עוינות צבאית נגד הצד האחר, לסייע להם, לקדמם או לשתף פעולה עמם בצורה כלשהי, בסתירה להוראות חוזה זה.

ב. לאפשר כניסתם, הצבתם או פעולתם בשטחם, או דרכו, של כוחות, כוח-אדם או ציוד צבאיים של מדינה שלישית, בנסיבות העלולות לפגוע בביטחון הצד האחר.

5. שני הצדדים ינקטו צעדים נחוצים ויעילים, וישתפו פעולה, במאבק בטרור לכל סוגיו. הצדדים מתחייבים:

א. לנקוט צעדים נחוצים ויעילים למניעת עשייתן של פעולות טרור, חתרנות או אלימות משטחם או דרכו, ולנקוט אמצעים נחוצים ויעילים להילחם בפעילויות כאלה ובכל מבצעיהן.

ב. בלי לפגוע בזכויות היסוד של חירות הביטוי וההתאגדות, לנקוט צעדים נחוצים ואפקטיביים למנוע כניסתם, נוכחותם ופעולתם בשטחם של כל קבוצה או ארגון ותשתיתם, המאיימים על ביטחון הצד האחר על-ידי שימוש, או הסתה לשימוש, באמצעים אלימים.

סעיף 5 - יחסים דיפלומטיים ויחסים דו-צדדיים אחרים

2. הצדדים מסכימים כי היחסים הנורמליים ביניהם יכללו גם יחסים כלכליים ותרבותיים.

סעיף 6 – מים במגמה להשיג הסדר כולל ובר קיימא של כל בעיות המים ביניהם

1. הצדדים מסכימים להכיר בהקצאות הצודקות של שניהם במימי נהר הירדן ונהר הירמוך ומי התהום שבערבה, בהתאם לעקרונות המוסכמים והמקובלים לכמויות ולאיכות כקבוע בנספח II, שיכובדו וימומשו במלואם.

2. הצדדים מכירים בצורך למצוא פתרון מעשי, צודק ומוסכם לבעיות המים שלהם, ובמגמה שנושא המים יוכל להוות הבסיס לקידום שיתוף פעולה ביניהם מתחייבים יחדיו להבטיח כי ניהולם ופיתוחם של משאבי המים שלהם לא יפגע, בצורה כלשהי, במשאבי המים של הצד האחר.

3. הצדדים מכירים בכך שמשאבי המים שלהם אין בהם די למלא את צורכיהם. ראוי לספק מים נוספים לשימושם בשיטות שונות, כולל פרויקטים לשיתוף פעולה אזורי ובין-לאומי.

4. לאור האמור בפיסקה 3 לסעיף זה, בהבנה כי שיתוף פעולה בנושאים הקשורים למים יהא לתועלת שני הצדדים ויסייע להקל על מצוקות המים שלהם, וכי בנושאי מים לאורך כל גבולם יש לטפל במכלולם, כולל האפשרות להעברות מים משני צדי הגבול, מסכימים הצדדים לחפש דרכים להקלת מצוקות מים ולשיתוף פעולה בתחומים הבאים: א. פיתוח מקורות מים קיימים וחדשים, העלאת זמינות המים לרבות שיתוף פעולה על בסיס אזורי ככל המתאים, ומזעור בזבוזם של משאבי המים לאורך שרשרת שימושיהם; ב. מניעת זיהומם של משאבי המים; ג. סיוע הדדי בהקלת מצוקות מים; ד. העברת מידע ומחקר ופיתוח משותפים בנושאים בעלי זיקה למים, וסקירת האפשרויות להגברת פיתוחם ושימושם של משאבי המים.

סעיף 7 - יחסים כלכליים

1. בראותם בפיתוח ובשגשוג הכלכלי עמודי יסוד לשלום, ביטחון ויחסים הרמוניים בין מדינות, עמים ובני אנוש יחידים, מאשרים הצדדים, בהביאם בחשבון הבנות שהושגו ביניהם, את רצונם ההדדי לקדם שיתוף פעולה כלכלי ביניהם, וכן במסגרת שיתוף פעולה אזורי רחב יותר.

2. כדי להשיג מטרה זו, מסכימים הצדדים כלהלן: א. לסלק את כל המחסומים המפלים כלפי יחסים כלכליים נורמליים, לסיים חרמות כלכליים המכוונים האחד כנגד האחר ולשתף פעולה בסיום חרמות כנגד כל אחד מהם על-ידי צדדים שלישיים; ב. בהכירם כי על העיקרון של זרימה חופשית ללא הפרעות של סחורות ושירותים להנחות את יחסיהם, ייכנסו הצדדים למשאים-ומתנים כדי להשיג הסכמים בנושאי שיתוף פעולה כלכלי, כולל סחר וייסודו של אזור או אזורים של סחר חופשי, השקעות, בנקאות, שיתוף פעולה תעשייתי ועבודה, למטרת קידומם של יחסים כלכליים מועילים, המבוססים על עקרונות שיוסכם עליהם, וכן על שיקולי התפתחות אנושית על בסיס אזורי. משאים-ומתנים אלה יושלמו לא יאוחר משישה חודשים לאחר החלפת כתבי האשרור של חוזה זה; ג. לשתף פעולה באורח דו-צדדי, וכן בפורומים רב-צדדיים, לקידום כלכלותיהם ויחסי השכנות הכלכליים שלהם עם צדדים אזוריים אחרים.

סעיף 9 - מקומות בעלי משמעות היסטורית ודתית ויחסים בין-דתיים

1. כל צד יאפשר חירות גישה למקומות בעלי משמעות דתית והיסטורית.

2. בהקשר זה, בהתאם להצהרת וושינגטון, ישראל מכבדת את תפקידה המיוחד הקיים של הממלכה ההאשמית של ירדן במקומות קדושים מוסלמיים בירושלים. בשעה שייערך המשא-ומתן על מעמד הקבע, תעניק ישראל עדיפות גבוהה לתפקיד הירדני ההיסטורי במקומות קדושים אלה.

סעיף 12 - מלחמה בפשע ובסמים הצדדים ישתפו פעולה במלחמה בפשע, תוך דגש על הברחות, וינקטו את כל הצעדים הנחוצים להילחם בפעילויות כמו ייצורם של סמים לא חוקיים וכן סחר בהם ולמונען, ויעמידו לדין מבצעי פעולות כאלה.

סעיף 13 - תחבורה ודרכים ברשמם לפניהם את ההתקדמות שהושגה עד כה בתחום התחבורה, מכירים הצדדים בעניינם ההדדי ביחסי שכנות טובה בתחום התחבורה, ומסכימים לאמצעים הבאים לקדם היחסים ביניהם בתחום זה:

1. כל צד יתיר תנועה חופשית של אנשים וכלי רכב של האחר לתוך שטחו ובתוך שטחו בהתאם לכללים המקובלים החלים על אזרחים וכלי רכב של מדינות אחרות. שום צד לא יטיל מסים מפלים או הגבלות על תנועתם החופשית של אנשים וכלי רכב משטחו לשטח הצד האחר.

2. הצדדים יפתחו ויתחזקו דרכים ומעברי גבול בין ארצותיהם וישקלו קשרים נוספים של דרכים ומסילות ברזל ביניהם.

3. הצדדים ימשיכו במשאים-ומתנים ביניהם בקשר להסכמי תחבורה הדדיים בתחומים הנזכרים לעיל ובתחומים אחרים, כמו פרויקטים משותפים, בטיחות תחבורתית, תקנים ונורמות תחבורתיים, רישוי כלי רכב, מעברים יבשתיים, הובלת סחורות ומטענים ומטאורולוגיה, שיסוכמו לא יאוחר משישה חודשים מחילופי מסמכי האשרור של חוזה זה.

4. הצדדים מסכימים להמשיך במשא-ומתן ביניהם לסלילתה ואחזקתה של דרך בין מצרים, ישראל וירדן ליד אילת.

סעיף 15 - תעופה אזרחית

3. הצדדים רושמים לפניהם את המשא-ומתן על מסדרון אוויר בין-לאומי שייפתח ביניהם בהתאם להצהרת וושינגטון. בנוסף, מייד עם החלפת מסמכי האשרור של חוזה זה, יחלו הצדדים במשא-ומתן במטרה להגיע להסכם בדבר תעופה אזרחית.

סעיף 17 - תיירות

הצדדים מאשרים את רצונם ההדדי לקדם שיתוף פעולה ביניהם בתחום התיירות. על מנת להגשים מטרה זו, מסכימים הצדדים - ברושמם לפניהם את ההבנות שהושגו ביניהם בתחום התיירות - לשאת ולתת, בהקדם האפשרי, ולהגיע תוך שלושה חודשים מעת החלפת מסמכי האשרור של חוזה זה להסכם שיקל על תיירות הדדית ועל תיירות מדינות שלישיות ויעודד אותן.

סעיף 19 - אנרגיה

1. הצדדים ישתפו פעולה בפיתוח מקורות אנרגיה, לרבות פיתוח פרויקטים הקשורים לאנרגיה, כגון השימוש באנרגיית השמש.

2. הצדדים, לאחר שסיכמו את המשא-ומתן ביניהם על חיבור רשתות החשמל שלהם באזור אילת-עקבה, יממשו את החיבור האמור בעת החתימה על חוזה זה. הצדדים רואים צעד זה כחלק מתפיסה רחבה יותר - דו-לאומית ואזורית. הם מסכימים להמשיך את המשא-ומתן בהקדם ככל האפשר להרחבת תחום הרשתות המחוברות ביניהם.

סעיף 20 - פיתוח עמק הבקע הצדדים מייחסים חשיבות רבה לפיתוח המשולב של אזור עמק בקע הירדן, לרבות פרויקטים משותפים בתחום הכלכלה, איכות הסביבה, תחומים המתייחסים לאנרגיה ותחומי התיירות. ברושמם לפניהם את הקווים המנחים שפותחו במסגרת הוועדה הכלכלית המשולשת ישראל-ירדן-ארה"ב, לקראת תוכנית-האב של פתיחת עמק בקע הירדן, הם ימשיכו במרץ את מאמציהם לקראת השלמת התכנון ולקראת מימוש.

סעיף 22 – חקלאות הצדדים ישתפו פעולה בתחומי החקלאות, לרבות שירותים וטרינריים, הגנת הצומח ,ביוטכנולוגיה ושיווק, וישאו ויתנו במגמה להגיע להסכם תוך שישה חודשים מעת החלפת מסמכי האשרור של חוזה זה.

סעיף 23 - עקבה ואילת הצדדים מסכימים להיכנס למשא-ומתן, בהקדם האפשרי, ולא יאוחר מחודש אחד מעת החלפת מסמכי האשרור של חוזה זה, על הסדרים שיאפשרו פיתוח משותף של הערים עקבה ואילת, בהתייחס, בין היתר, לנושאים כגון פיתוח תיירות משותף, נקודות מכס משותפות, אזור סחר חופשי, שיתוף פעולה בתעופה, מניעת זיהום, עניינים ימיים, משטרה, מכסים ושיתוף פעולה בתחום הבריאות. הצדדים יסכמו את כל ההסכמים הרלבנטיים בתוך תשעה חודשים מעת החלפת מסמכי האשרור של חוזה זה.

[1] https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3768700,00.html [2] שמעון התרסי, בספר המקבים א', ט"ו [3] יגאל אלון במעמד ייסוד העמותה לשחזור ופיתוח מושבת הראשונים ראש-פינה בשנת 1978 [4] אודי מנור, יגאל אלון: ביוגרפיה פוליטית 1980-1949, דביר זמורה ביתן, 2016, עמ' 393 [5] רפאל איתן עם דב גולדשטין, רפול - סיפור של חייל, ספרית מעריב, 1985 עמ' 182. [6] אודי מנור, יגאל אלון: ביוגרפיה פוליטית 1980-1949, דביר זמורה ביתן, 2016, עמ' 205. [7] ראה נספח ובו סעיפים מהסכם השלום המחזקים טענות אלו.

  • Facebook
  • Twitter
  • YouTube
  • Instagram

"הביטחוניסטים" ע"ר 580697472

הטחנה 42, בנימינה, 3052640