"הייתי שם, רק כך ננצח את הטרור"

נכתב על ידי סא"ל במיל' ירון בוסקילה באתר ערוץ 20

על פתיחת מבצע חומת מגן נודע לי בעודי יושב במסעדה יהודית בפריז, אבן נזרקה לעבר השמשה של החנות ונפצה

אותה, היושבים המבוהלים יצאו מהמסעדה והחלו להתעמת עם הזורק שקילל בצרפתית מתובלת בערבית, לא הבנתי דבר ממה שהוא אמר למעט המילים "יהודים, ישראל ואריאל שרון", בעל המסעדה שידע שאני תייר ישראלי פנה אלי ואמר "זה בגלל המלחמה". על איזה מלחמה אתה מדבר שאלתי? מלחמת יום כיפור? . מה אתה לא יודע?! הוא השיב, תוהה כיצד אני לא מעודכן במתרחש, התחילה מלחמה בישראל! הוא ענה.


באותם ימים הייתי בחופשה בין תפקידים והתעתדתי לחזור מהחופשה ישירות לתפקד מ"פ פלוגה ותיקה, טלפון סלולרי המאפשר שיחות לחו"ל לא היה ברשותי ועל כן מיהרתי לטלפון הציבורי הקרוב בתקווה להשיג את המג"ד שיספר לי על המתרחש. "חזור בהקדם, הפלוגה מחכה לך יוצאים למבצע" . במעבר חד תוך פחות מ 12 שעות מצאתי את עצמי על נגמ"ש נלחם באחת מהעיירות בצפון השומרון, לומד תחת אש כיצד להילחם בשטח בנוי רווי אוכלוסייה אזרחית.



אם יש זיכרון משמעותי אחד שצרוב לי מהמבצע זה הבהירות! המטרה והמשימות היו ברורות ובהירות ובעיקר הדרישה הבלתי מתפשרת לנצח. הפלוגה נכנסה ע"ג נגמשים מלווים בטנקים ללחימה בתחילת המבצע, ויצאה מהשטח בתום המבצע לאחר שעמדנו בכל המשימות באופן מלא ללא הפסקות אש ללא שינויי משימה, פשוט אך לא קל.


אז מה הפך את מבצע "חומת מגן" למבצע ששינה ועיצב את המציאות הביטחונית יותר מאשר כל מבצע אחר? מדוע חומת מגן צרובה היטב בתודעת המפקדים הבכירים בצה"ל כמבצע בו הניצחון היה ברור ולא משתמע לשתי פנים?!



חיילי צה"ל בחומת מגן. צילום: דו"צ

נהוג לחשוב ולומר כי מבצע "חומת מגן" הוחלט ע"י הדרג המדיני בעקבות הפיגוע במלון פארק בו נרצחו 30 ישראלים שעה שסעדו את ארוחת החג, אך האמת היא שהמבצע היה תוצאה של תקופה ארוכה, שהחלה בהתפרצות האינתיפאדה השנייה שנתיים וחצי קודם לכן. בהתחלה בהפרות סדר בשטחי יהודה ושומרון, ומהר מאוד התדרדרה לפיגועים קשים ורצחניים שיצאו משטחי A לעבר מדינת ישראל, בהכוונה מלאה של יאסר ערפאת כפי שמעידים בכירי הרשות הפלסטינאית כיום וראשי ארגוני הטרור.


פיגוע רדף פיגוע, שעה שצה"ל עומד מנגד כמו שוער כדורגל העומד בשער ומנסה לעצור עשרות כדורים שנבעטים אליו במקביל. שגרת היומיום הפכה לבלתי אפשרית והתסכול של מפקדי צה"ל, הלך וגבר בשל ההחלטה הבלתי מתפשרת של ראש הממשלה דאז אהוד ברק, לזנוח את עיקרון המלחמה השלישי של צה"ל: "יוזמה והתקפיות" ולדבוק בעיקרון השמיני: "אבטחה" אליו התלוו מעת לעת חיסולים ממוקדים אשר הם לבדם לא הועילו מלבד חילופי גברא מהירים בצמרת הפיקוד של ארגוני הטרור.


לנוכח אוזלת היד של מקבלי ההחלטות בעת ההיא, החליט יאסר ערפאת וארגוני הטרור בעזה וביהודה ושומרון לנצל הצלחה ולהגביר את כמות הפיגועים. הטיב לתאר זאת עפר שלח בכתבה שפרסם בעיתון מעריב ובה כתב: "אחרי 'חומת מגן' אמרו אנשי תנזים לחוקריהם מהשב"כ, שעד שלא נתקלו בחיילי צה"ל פנים אל פנים לא הייתה להם תחושה אמיתית של עוצמת ישראל. הפצצות ממטוסים נתפסו בעיניהם לא רק כהוכחה שהישראלים חוששים להילחם, אלא גם כלגיטימציה לפיגועי התאבדות".


וכך, בעצם החלטתו של רה"מ לשעבר אריאל שרון ז"ל, לצאת למבצע בו פרדיגמת ההתגוננות וההכלה פינתה את מקומה ליוזמה והתקפיות ולהנחיה ברורה כי על צה"ל "להיכנס לערים ולכפרים שהפכו מקלט לטרוריסטים,, לפגוע בכל מי שיאחז בנשק ולשתק כל מי שינסה להתנגד לפעולת הכוחות ולסכן אותם", התוצאות לא אחרו להגיע. ארגוני הטרור התפוררו, כמות הפיגועים הלכה ופחתה, והיוזמה חזרה לידי צה"ל שחזר לפעול בערים הפלסטיניות מתי, היכן וככל שנדרש.


היציאה מרצועת עזה ב 2005, פינתה מקום לארגוני הטרור לחזור ולפעול כנגד ישראל בחופשיות רבה, ולהחזיר אותה שוב למציאות של התגוננות והכלה. ככל שהזמן חולף כמות הרקטות גדלה והחמאס מוצא וממציא אמצעים ושיטות פגיעה חדשות בשגרת החיים של תושבי ישראל.


הסופר וילאם ארתור וורד אמר כי: "הפסימיסטים מתלוננים על הרוח, האופטימיסטים מחכים שהיא תשתנה, הריאליסטים משנים את כיוון המפרש". אל לנו לקבל את המצב הקיים ולחכות עד שתגדיש הסאה. יש לפגוע בכל מחבל ובשולחיו ולהשיג ניצחון ברור בכל מקום ובכל זמן. ניצחון הטרור אינו מושג סובייקטיבי, ניצחון היה וחייב להישאר מושג אובייקטיבי בו על צה"ל להשיג הישג ברור שאינו נספר בנקודות אלא בהכרעה ברורה ולא מתפשרת. התנאי הבסיסי להשגת ניצחון, מתחיל וישמר אך ורק בחופש פעולה בכל מקום וזמן. כפי שקורה כיום ביו"ש וכפי שקרה במבצע "חומת מגן".

  • Facebook
  • Twitter
  • YouTube
  • Instagram

"הביטחוניסטים" ע"ר 580697472

הטחנה 42, בנימינה, 3052640