איראן בעלת יכולת לפתח נשק גרעיני: קוויה האדומים של ישראל וארה"ב


עבור ישראל, הגעתה של איראן ליכולת לפתח נשק גרעיני הינה בבחינת קו אדום. זו אמורה להיות גם עמדתה של ארה"ב.





השורה התחתונה:

  • תוך חודשיים מעתה תוכל איראן להשיג אורניום מועשר בכמות מספקת ליצירת מתקן נפץ גרעיני בודד, במידה ותרצה בכך.

  • חודשיים מרגע ייצורו של מתקן נפץ גרעיני זה, תוכל איראן לייצר מתקן נפץ גרעיני נוסף, שני במספר.

  • מרגע שיהיו ברשותה שני מתקני נפץ גרעיניים, יהיה באפשרותה של איראן לייצר פצצה גרעינית ראשונה תוך מספר חודשים.

  • הערכות זמן אלו הולכות ומתקצרות אף הן, לנוכח התקנתן של צנטריפוגות מדגם מתקדם אשר יאפשרו לאיראן להעשיר אורניום בקצב מהיר יותר.

  • בהסתמך על ניסיון העבר, ניתן לומר כי כל התחייבות איראנית לציית להנחיות הבינלאומיות המגבילות את יכולתה להעשיר ולצבור אורניום הינה התחייבות ריקה מתוכן.

  • איראן בעלת פוטנציאל התחמשות גרעינית תהווה איום על ארה"ב, ישראל, מדינות המפרץ וכן על מדינות אירופה, ותהווה גורם מערער יציבות הן ברמה האזורית והן ברמה הגלובלית.

  • מבחינת מדיניותה הרשמית של ישראל, הגעתה של איראן ליכולת לייצר נשק גרעיני תהווה חציית קו אדום, באופן אשר יחייב את ישראל לנסות ולעצור את התקדמותה של איראן בכל האמצעים, לרבות באמצעות תקיפה צבאית.

  • לעומת זאת, ארה"ב עדיין סבורה כי די באמצעי שכנוע דיפלומטיים לצד סנקציות כלכליות בכדי למנוע מאיראן את היכולת לפתח נשק גרעיני.

  • על ארה"ב ליישר קו עם עמדתה של ישראל, להמשיך את הלחץ הכלכלי על איראן ואף להגבירו, ולהבהיר כי כל האפשרויות- לרבות תקיפה צבאית- הן בבחינת אפשרויות לגיטימיות בכדי לעצור את התקדמותה של איראן לעבר היכולת לפתח נשק גרעיני.


עד כמה קרובה איראן להשיג את היכולת לייצר נשק גרעיני?

לפי הערכות מודיעיניות עדכניות, תוך כחודשיים מעתה תוכל איראן להשיג כמות מספקת של אורניום מועשר ליצירת מתקן נפץ גרעיני בודד. חודשיים מרגע ייצורו של מתקן נפץ גרעיני זה, תוכל איראן לייצר מתקן נפץ גרעיני נוסף. מרגע ייצורו של מתקן הנפץ הגרעיני השני במספר, יהיה באפשרותה של איראן לייצר פצצה גרעינית בודדת תוך מספר חודשים. בקצב ההתקדמות הנוכחי תוכל איראן להקים מערך גרעיני אופרטיבי בסדר גודל בינוני-גדול תוך כעשר שנים מעכשיו[1]. הערכות זמן אלו אינן מוחלטות, וצפויות להתקצר משמעותית בשל התקנת מערך צנטריפוגות מדגם מתקדם, אשר יאפשר לאירן להעשיר אורניום בקצב מהיר יותר.


צפי ההתקדמות הפוטנציאלי של איראן להשגת נשק גרעיני:




איראן הפרה את התחייבויותיה במסגרת הסכם הגרעין עם ארה"ב. זו עובדה.

יש המאשימים את ממשל טראמפ באימוץ מדיניות נוקשה מדי כלפי איראן. לשיטתם, גישה דיפלומטית יותר הייתה מותירה את הסכם ה-JCPOA על כנו, באופן שהיה מאפשר מעקב מבוקר אחר התקדמות תכנית הגרעין האיראנית[2]. טענות אלו אינן מבוססות בלשון המעטה. הפרות הסכם הגרעין מצדה של איראן הן בגדר עובדה שלה היו עדות גם גרמניה, צרפת ובריטניה (הידועות כ"מדינות ה-E3 בהקשר זה). איראן אף הפרה את התחייבויותיה כלפי הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (IAEA) מספר פעמים בעבר[3]. איראן ממשיכה להעשיר אורניום בכמות של 4.5%, כאשר הכמות המותרת על פי הגבלות העשרת האורניום שנקבעו בהסכם עומדת על 3.67%. איראן אף צברה אורניום בכמות הגדולה פי 10 מזו המותרת לה על פי הסכמי הגרעין- 2,100 ק"ג לעומת 202 ק"ג המותרים לפי ההסכם[4]. על סמך ניסיון זה, ניתן להניח כי כל הסכם שייחתם מול איראן בהקשר הגרעיני ייתקל שוב בהפרות חוזרות ונשנות מצידה של איראן.


ההשלכות האזוריות והגלובליות של איראן בעלת יכולת גרעינית

השפעתה האזורית האנטי-מערבית של איראן מבוססת על הפעלת רשת רופפת של שחקנים מדינתיים ובלתי-מדינתיים. משטרו של אסד בסוריה, חיזבאללה בלבנון, המיליציות השיעיות בעירק, החות'יים בתימן וחמאס בעזה יתחזקו בהכרח כתוצאה מיכולת גרעינית איראנית פוטנציאלית, אשר תשמש כגורם מרתיע כלפי ארה"ב, ישראל ומדינות המפרץ. יכולת גרעינית בידיה של איראן תצמצם משמעותית את מרחב התמרון של ארה"ב במזה"ת. כעת, שואפת איראן לחזור לדוקטרינה צבאית קונבנציונלית משופרת המבוססת על פרויקט הטילים המדויקים[5]. מגמה זו, בשילוב עם יכולת איראנית לייצר נשק גרעיני, עשויה לדחוק את המדינות הערביות-סוניות לעבר מסע חימוש גרעיני משולח רסן במטרה להשוות את יכולותיהן לזו של הרפובליקה האסלאמית השיעית[6].


האפשרויות העומדות בפני ארה"ב וישראל

השאלה מהי הדרך הנכונה להגיב להתחמשות גרעינית פוטנציאלית של איראן הינה נושא לדיון נוקב בקרב מקבלי החלטות הן בארה"ב והן בישראל. ראש המוסד המנוח, מאיר דגן, התייחס לאפשרות לתקיפה באיראן באומרו כי זהו "הרעיון הטיפשי ביותר" ששמע עליו מעודו. לשיטתו של דגן- כמו גם רבים אחרים - על ארה"ב וישראל להתייחס לתקיפה נגד מתקני הגרעין באיראן כמוצא האחרון בהחלט. גישתו של דגן מתבססת על הנחת המוצא לפיה בבסיס תהליך קבלת ההחלטות של המשטר האיראני עומדים מניעים רציונליים, וזאת על אף השימוש התכוף שעושה המשטר ברטוריקה אפוקליפטית[7]. לשיטתם של מצדדי גישה זו, איראן לא תסתכן בהתאבדות הכרוכה בשימוש בנשק גרעיני נגד ארה"ב או ישראל[8].


מנגד, אין להתעלם מכך שבבסיס האסטרטגיה האיראנית עומדת אידיאולוגיה דתית הרואה בהתממשותו של תרחיש אפוקליפטי כלשהו לא רק שלב אפשרי, אלא שלב הכרחי ובלתי נמנע בהתפתחות ההיסטוריה האנושית[9].

עד כה, עשתה ארה"ב מאמצים במישורים שונים ומגוונים על מנת לשכנע את איראן לזנוח את שאיפותיה לפתח נשק גרעיני: החל במשא ומתן, דרך הטלת סנקציות כלכליות חונקות[10] וכלה במתקפות סייבר[11] ובמבצעיים כירורגיים. כל אלו אכן האטו משמעותית את התקדמותה הנחושה של איראן לעבר האפשרות להשיג נשק גרעיני. עם זאת, על ארה"ב לקחת בחשבון כי ייתכן שלא יהיה די בפעולות אלו לצד משא-ומתן על מנת לעצור כליל את התקדמותה של איראן.

על ארה"ב ליישר קו עם עמדתה של ישראל, להמשיך את הלחץ הכלכלי על איראן ואף להגבירו במידת הצורך, וכן להדגיש כי כל אפשרויות הפעולה- לרבות תקיפה צבאית- הינן אפשרויות תקפות ולגיטימיות בכדי למנוע מאיראן להשיג את היכולת לפתח נשק גרעיני.

[1] https://www.israelhayom.com/2020/10/19/irans-nuclear-breakout-ability-is-more-dangerous-than-ever/ [2] https://www.nti.org/newsroom/news/statement-ernest-j-moniz-ceo-nuclear-threat-initiative-us-decision-violate-iran-nuclear-deal/ [3] https://fas.org/sgp/crs/nuke/R40094.pdf [4] https://jcpa.org.il/article/%D7%94%D7%A8%D7%9B%D7%91%D7%AA-%D7%94%D7%A6%D7%A0%D7%98%D7%A8%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%92%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%9E%D7%AA%D7%A7%D7%9F-%D7%AA%D7%AA-%D7%A7%D7%A8%D7%A7%D7%A2%D7%99-%D7%A7%D7%99%D7%A6%D7%95/ [5] https://www.dia.mil/Portals/27/Documents/News/Military%20Power%20Publications/Iran_Military_Power_LR.pdf [6] https://www.bbc.com/news/world-middle-east-43419673 [7] https://www.cbsnews.com/news/the-spymaster-meir-dagan-on-irans-threat-16-09-2012/ [8] “Reassessing the Implications of a Nuclear-Armed Iran”. Judith S. Yaphe, Charles D. Lutes. Institue for national strategic studies. 2005. [9] https://www.rand.org/content/dam/rand/pubs/research_reports/RR300/RR310/RAND_RR310.pdf [10] https://www.fdd.org/analysis/2020/05/06/sanctions-impact-two-years-after-jcpoa-withdrawal/ [11] https://www.dia.mil/Portals/27/Documents/News/Military%20Power%20Publications/Iran_Military_Power_LR.pdf