ממשבר להזדמנות: יש לתת למערכות לתפקד באופן יעיל - בחירום או בשגרה

נכתב על ידי האלוף במיל' ג'רי גרשון במעריב

את כל שירותי הצבאי, כל תפקידיי הצבאיים, מרביתם בחזית וגם בשלוש שנותיי בעורף, אני יכול לסכם בשתי מילים: יוזמה והתקפיות. ברור שיש עוד הרבה מילים כדי לתאר עשייה בת 32 שנים, למשל פיקוד, מנהיגות, יצירתיות, דוגמה אישית, רוח לחימה, חתירה למגע - ובכל זאת בחרתי ביוזמה ובהתקפיות כדי לומר שמעולם לא חיכיתי שיאמרו לי מה לעשות, ובטח לא איך לעשות, וכדי לומר שהאחריות רובצת עליי.כמפקד אינך צריך לבוא בטענות לאלה שמעליך ובטח לא לאלה שמתחתיך. אחד ממפקדיי הטובים ביותר, האלוף נחמיה תמרי ז״ל, אמר שאם אירעה תקלה, אם משהו לא עובד, עליך לסמן עם אצבעות ידך צורה של אקדח. כך אתה מפנה אצבע אחת קדימה כלפי מי שלדעתך יש לו חלק בתוצאת האירוע, אצבע אחת למעלה כלפי הקב"ה ושלוש אצבעות כלפי עצמך, כמפקד הנושא באחריות.כך נהגתי כמפקד פיקוד העורף לפני מלחמת לבנון השנייה, ובעיקר אחרי המלחמה. ובכל זאת, אני מרגיש שנעשה לי עוול נוראי. שלא ממש ידעו, הבינו, העמיקו בעבודה שעשיתי עבור העורף הישראלי לפני המלחמה, ולאיש כבר לא היה אכפת אחרי המלחמה. ואם היה אכפת, עיקרי הדברים התמוססו.



המבקר, שאת רוב הממצאים קיבל ממני, הפך אותם לחומר נגדי ונגד הפיקוד. הוא לא היסס לשפוך את התינוק עם המים ובאופן פופוליסטי כיוון את הביקורת על הנעשה בעורף גם לרמטכ״ל, לשר הביטחון ולראש הממשלה, תוך שהוא משתמש נגדם במושג ״אחריות מרחיבה״.



יש לי טענות קשות כלפי המבקר, שיותר משרצה להשפיע על העורף ותפקודו, רצה לפרסם את עצמו ואת משרדו. אבל הוא אינו העניין. הביקורת שלו לא רק שלא השפיעה ועשתה את השינוי הנדרש בעורף הישראלי, היא גרמה לנסיגה ברמת היכולות והכשירות של המערכות השונות למלא את תפקידן באופן יעיל ואפקטיבי בהינתן מצב חירום או משבר לאומי. האחריות המרחיבה הפכה לאחריות מחריבה.


כאשר הרמטכ״ל גבי אשכנזי נכנס לתפקידו לאחר התפטרותו של דן חלוץ, הוא קפץ על המושג הזה כמוצא שלל רב. ניקח על עצמנו אחריות מרחיבה, אמר ובכך קבע שצה״ל הוא כל יכול ולכן במצבי משבר הצבא ומשרד הביטחון יובילו וייתנו את המענה. המערכת שמתחתיו יישרה לימין ובאופן שיטתי מחקה את כל עבודת המחשב שהובלנו לפני המלחמה, תרגלנו לפני המלחמה ואפילו תפקדנו באמצעותה במהלך המלחמה.



בעורף פועלים גופים שונים, חלקם שייכים למשרדים ממשלתיים, לכולם מטרה משותפת - להבטיח את הרציפות התפקודית של המדינה ומוסדותיה, למזער נזקים, להציל חיים ולהחזיר את המשק הישראלי לתפקוד מלא תוך פרק זמן מינימלי עם סיום המשבר.


ברמה הלאומית פועלים הממשלה, הקבינט וראש הממשלה, שלעולם יעמוד בראש המערכת הלאומית בזמן חירום. ברמה האזרחית פועלים משרדי הממשלה, הרשויות המקומיות וכל התשתיות הלאומיות החיוניות, שחייבות להמשיך לתפקד באופן רציף ומיטבי בזמן משבר.


הרמה המבצעית כוללת את כל גופי הביצוע, המשטרה, פיקוד העורף, מד״א, כבאות ובתי החולים. לאלה אפשר להוסיף את קופות החולים ואת המגזר השלישי, שמסוגל לסייע רבות למדינה למלא את תפקידה במצבי משבר.אלא שכל הגופים הללו פועלים בלי שיש גורם אחד בעל סמכות ברורה ומוחלטת על בניין הכוח (למשל על מבנה וארגון, אימונים, תפיסת הפעלה, תפיסת פיקוד ושליטה, הצטיידות ועוד) ועל הפעלת הכוח.


אני לא מבקר אף אדם - אני מבקר את השיטה. הקמת ועדת חקירה לא תועיל בדבר, מה שנדרש הוא לא רק לארגן את העורף להתמודדות עם מצבי משבר, אלא לארגן את מדינת ישראל לתפקוד מיטבי גם בשגרה. כי מה שלא עובד היטב בשגרה, נועד להיכשל בחירום.


הממשלה, הקבינט וראש הממשלה צריכים לקבוע בחוק את אחריותם לאשר את תרחיש הייחוס לעורף, את תוכנית ההיערכות הלאומית לעורף, את התקציב להיערכות העורף ואת תוכנית האימונים האינטגרטיבית להכנת המדינה על כל מוסדותיה להתמודדות עם מצבי משבר.


בנוסף, משרדי הממשלה, הרשויות המקומיות והמפעלים החיוניים חייבים לדעת למלא את תפקידם לנוכח תרחישי ייחוס: מלחמה, רעידת אדמה, מגיפה או השד יודע מה. אף גורם לא צריך לעשות את העבודה במקומם. הם צריכים לדון בכך, להתכונן, לבצע משחקים של מצבי משבר, להצטייד, להתאמן. הם ורק הם צריכים למלא את המשימה המוגדרת להם. במידה שלא יהיו להם הכלים לעשות זאת, המדינה תגייס את כל משאביה הנוספים כדי לסייע להם, אבל זאת צריכה להיות ברירת המחדל.


כמו כן יש להוציא את הפוליטיקה מחוץ למשחק ולארגן מחדש את כל גופי הביצוע הפועלים בסביבה העורפית, לוודא שכל הכוחות פועלים כאילו היו גוף אחד, כבר בשגרה ולא בהמתנה למצבי משבר. המשטרה, שירותי הכבאות ומד"א, למשל, מתפקדים מצוין מהרגע הראשון. השינוי עבורם הוא בעיקר בעוצמת האירוע.


ארגון נכון של העורף הישראלי יאפשר ניצול נכון יותר של המשאבים העומדים לרשות המדינה, וכתוצאה מכך אפשר יהיה להשפיע בצורה מיטבית גם על ביטחון הפנים. הארגון הנכון של העורף כולל שלושה אלמנטים מרכזיים.


הקמת רשות החירום הלאומית מחדש במשרד ראש הממשלה. כגוף רגולטיבי, תהיה מופקדת על היערכות המדינה ומוסדותיה להתמודד עם מצבי חירום ותעמוד לרשות הממשלה, הקבינט וראש הממשלה בעיקר ביכולת ליצור תמונת מצב לאומית על מנת לגבש אסטרטגיה ומדיניות לאומית להתמודדות בזמן המשבר ולאחריו.


בנוסף, יש להקים מערך חילוץ והצלה ארצי במשרד לביטחון הפנים שייעודו לפעול בזמן מלחמה ורעידות אדמה. המערך יתבסס על רשות הכבאות, מד״א וכוחות ייעודיים לחילוץ והצלה שנבנו בפיקוד העורף, וישרתו בו כל מי שלא מתגייס לצה״ל מסיבות כאלה ואחרות.


גוף נוסף שאמור לפעול בשעת משבר הוא פימ״א - פיקוד מוכוון אוכלוסייה - שתפקידו לסייע, להסביר, להגן, לפנות וגם להאכיל במידת הצורך את האוכלוסייה האזרחית. גוף כזה קיים בפיקוד העורף, ולכן על המדינה להתבסס עליו ועל היכולות המצוינות שנבנו בו מאז מלחמת לבנון השנייה ועד היום.


מגיפת הקורונה יכולה להפוך להזדמנות הגדולה של ישראל להיערך טוב יותר למשבר הבא, לגרום לכל אחד מהגופים המופקדים על הטיפול בעורף להתמקצע בתפקידו, ובמקום להצביע שוב ושוב על הצבא כפתרון לכל הבעיות, להפוך את השירות בגופים הללו לשירות אזרחי מחייב. הנה מטרה משותפת לכל אזרחי ישראל. מטרה שיש בה סולידריות חברתית וערבות הדדית.

  • Facebook
  • Twitter
  • YouTube
  • Instagram

"הביטחוניסטים" ע"ר 580697472

הטחנה 42, בנימינה, 3052640